הולדינג

תכירו את עו"ס ליאת כהן מייסדת חברת 'הולדינג' לפתרונות בסיעוד.

ליאת כהן היא עובדת סוציאלית ממודיעין ומייסדת חברת 'הולדינג'- פתרונות בסיעוד. בראיון אישי היא מספרת על הבחירה ללוות בני משפחות של קשישים ונותנת סדרת טיפים מקצועיים לליווי אזרחים ותיקים ולהעסקת עובד זר. 

ליאת כהן תושבת מודיעין היא עובדת סוציאלית מזה למעלה מ20 שנה העוסקת בתחום הסיעוד. היא החלה את דרכה בחברה גדולה בתחום הסיעוד בכמה תפקידים כאשר התפקיד האחרון היה מנכ"לית חברת הבת המתמחה בהעסקת עובדים זרים. ב2021 ייסדה את חברת Holding , חברה הנותנת פתרונות בסיעוד לבני משפחות המטפלים ולמטופלים. הקמת החברה התבצעה בעקבות ההבנה כי יש חוסר וודאות ומשבר באיזון המשפחתי שנוצר עקב מחלה של בן משפחה או הורה שהזדקן, בני המשפחה הולכים לאיבוד ומתחילים מסע שדורש הכוונה וליווי ולעיתים זקוקים לעובדת סוציאלית פרטית שתלווה אותם.

מה למעשה בני המשפחה לא יודעים?

בני המשפחה נמצאים בטלטלה, במצב כזה המח האנושי מתקשה חד לעכל גם את החוויה הרגשית ואת הטלטלה ומאידך להיות פרקטים ולדאוג לכל הזכויות המגיעות למטופל. זה מתחיל בזכויות מול ביטוח לאומי, העסקת עובד זר, למי מגיע? מה עלות של עובד זר? מתי כדאי לחשוב על דיור מוגן או בית אבות. אני חווה את בני המשפחה כאבודים.

מי הם בני המשפחה למעשה?

בני המשפחה הם או ילדים של.. או אחיינים לדוד.ה עריריים, לפני שבוע התקשרה אליי ילדה מחו"ל שאבא שלהם התאשפז ואין מי שידאג כאן בארץ, או לפני שבועיים יצר איתי קשר בן להורים מבוגרים, שלאבא אובחן אלצהיימר והם מתקשים עם הבשורה ומעוניינים לדעת כיצד להתנהל נכון מולו ולדאוג ליצור עבורו טיפול מיטיב וכמובן לאמא של תקרוס תחת הנטל בטיפול בו.

תני לי דוגמא עם מה הם מתמודדים בעצם?

אם אדם מאושפז בבית חולים ויש תאריך שחרור, האם הבית מונגש למצב שלו? מהם המשאבים הכלכליים שלו? האם הוא זקוק לתו נכה? האם יש צורך בהעסקת עובד זר, האם יש מקום להעסיק עובד זר? האם הוא ניצול שואה? בני המשפחה לא ערוכים לעולם תוכן חדש, הם צריכים לקבל ארגז כלים וליווי שראשית יוריד מהם נטל ועומס ושנית יצמצמו משאבי זמן עבורם.

מי הם אותם גורמים שהמשפחה צריכה להתנהל מולם?

יש את משרד הבריאות בכל ההקשר של אביזרי עזר ושל קבלת קוד לבית אבות, יש את ביטוח לאומי להכרה בגמלת סיעוד, יש את רשות האוכלוסין כדי להוציא רישיון לעובד זר, יש ככ הרבה גורמים והמשפחה הרבה פעמים לא יודעת ממה להתחיל. בקופת חולים לצורך העיניין יש לך כמה דק עם הרופא המטפל או אחות סיעודית והמשפחה בכלל לא יודעת מה לבקש מהם לצורך התחלה של איזו שהוא תהליך. יש מספר חזיתות שהמשפחה צריכה להיערך והיא חייבת להבין שכל שלב הוא קריטי לשלב הבא.

למה הוא קריטי?

אתן לך דוגמא, אדם שמאושפז בבית חולים והוא עדיין ללא גמלת סיעוד מביטוח לאומי, אבל עדיין זקוק לעובד זר, יש אפשרות להוציא רישיון להעסקת עובד זר כאשר אדם עדיין נמצא בבית חולים, לפעמים הצוות בבתי חולים לא תמיד יודעים את הניואנסים. אם משפחה תחכה שאותו אדם ישוחרר מבית חולים ורק אז יתחילו תהליך בהעסקת עובד זר, הם יכנסו לתהליך ארוך יותר כאשר ניתן לקצר אותו. זו רק דוגמא אחת.

אוקי בואי ניקח מקרה שמשפחה קיבלה אישור להעסקת עובד זר, מה קורה אז?

היום המצב בתחום העובדים הזרים הוא מאוד לא פשוט. מציאת מטפל זר היא סוגייה שלמה, יש פער בין ההיצע לביקוש. ראשית על המשפחה לדעת למי לפנות כדי למצוא את העובד הזר המתאים, מה השאלות שיש לשאול בראיון, איך קובעים את השכר בהעסקת עובד זר,, אחרי שהמשפחה מצאה את העובד הזר, כיצד לשלם לו? האם המשפחה זכאית לגמלת סיעוד מהביטוח לאומי?

אם כן, האם המשפחה מבקשת לקבל את הכסף דרך חברת סיעוד או מבקשת גמלה ישירה מהביטוח לאומי. היום לכל מי שיש גמלת סיעוד, יש למשפחה 2 אפשרויות, או לקבל את השכר של העובד הזר דרך חברת סיעוד או לבקש מביטוח לאומי ישירות את הכסף. מה היתרון והחסרון בכל החלטה, המשפחות צריכות לקבל את הידע כדי לקבל החלטות חכמות. יש כאן אלמנט של משאבים כלכליים שיכולים להשפיע על החלטת המשפחה.

את תוכלי להרחיב מתי המשפחה לוקחת עובד זר הביתה?

מי שבוחר להזדקן בבית ומצבו הורע וזקוק לעזרה, אינו יכול לחיות ללא עזרה סיעודית ובדרך כלל זו עם עובד זר. היום כשתוחלת החיים עולה ויש יותר מבוגרים שלוקים בדמנציה, בני המשפחה מנסים למצוא את הטיפול המיטבי בבית הזקן. להגיע לניהול טיפול מיטבי, על המשפחה לדעת את כל המידע, לעבד אותו, להבין איפה ניתן לקבל עזרה ולהביא את בני המשפחה לאיזון ולמצב בו המטופל מקבל את השירות הכי טוב שאפשר בבית שלו.

כשזה משהו שאת בעצם עושה ומקצרת תהליכים?

כן, זה חלק ממה שאנחנו עושים. בשל הניסיון שצברתי והידע הרב, אני כבר יודעת מהם השלבים, על מה חשוב להתמקד ומה להרפות, מה לשאול איך להביא את המשפחה למצב מאוזן. זה מוריד כ"כ מהמשפחה והם יכולים להתמקד בפניות רגשית, תמיכה ועוד.

כל הידע הזה, הוא כתוב?

האינטרנט מוצף במידע, אבל גם אין מי שעוטף את כל המידע למקום אחד וגם הרבה פעמים מהצפה של מידע המשפחה מתקשה לקלוט. תראה, ידע זה כח, זה מה שאני מסבירה למשפחה, הידע שלהם הוא הכח לעשות תהליכים בצורה נכונה ומאורגנת.

מהיכן משלמים? מה עם משאבים כלכליים, מהיכן משפחות יכולות לשלם על עובד זר או בתי אבות?

גם כאן משפחות צריכות לדעת להיערך נכון, לבדוק מהם המשאבים הכלכליים העומדים בפניהם. יש משפחות שכלל לא יודעות שיש להורים ביטוחים סיעודיים לדוגמא. ביטוח סיעודי מקנה קצבת סיעוד חודשית למשך 5 שנים או אם המטופל בבית אבות, מקנה 80 אחוז מעלות הבית אבות או עד סכום מסויים. אני יושבת עם משפחות והם בכלל לא יודעים שיש להם או להורים שלהם ביטוחים סיעודיים. זו אינפורמציה סופר חשובה כשדאי מאוד לדעת אותה. כאן אני תמיד ממליצה לקחת איש מקצוע שיודע להתנהל בתביעת הביטוחים הסיעודיים.

בשנה האחרונה תבעתי עשרות תיקים מול חברות ביטוח וברוך ה' הצלחתי להשיג למשפחות את הקצבת סיעוד וכספים רטרואקטיבי גם. ההצלחות הללו עבורם כ"כ משמחים אותי, אני משיגה עבורם דברים שלבד ככל הנראה היו מתקשים ולפעמים גם לא מצליחים. משאב נוסף בהעסקת עובד זר הוא גמלת הסיעוד מביטוח לאומי, אם המטופל עומד בהכנסות והוא זכאי לשעות מביטוח לאומי, השעות מומרות לכסף וכל רמה מקנה סכום כסף מביטוח לאומי. בנוגע לבית אבות, כאן חשוב להבים שיש הבדל בין דיור מוגן שהתשלום הוא פרטי לבית אבות, שחלק מהבית אבות יש הסדרים עם משרד הבריאות לקבלת קוד. ניתן לקבל אישור ממשרד הבריאות, מה שנקרא קוד בריאות ולקבל מימון ממשרד הבריאות לשהות בבתי אבות מסוימים. למשרד הבריאות יש מחשבון שדרכו עושה חישוב מי זכאי וכמה. במקרה זה אם למטופל יש ביטוח סיעודי דרך חברת ביטוח, יכול גם דרכו לקבל מימון בשהות בבית אבות.

אז ליאת, אתם למעשה מנהלים את כל התיק של המטופל?

כן, מה שנקרא היום Care Manager, התייחסות הוליסטית למטופל ולמצבו, מיפוי הארוע, תיאום, טיפול, הערכה, הבנה של הצרכים ומיצויים תוך ליווי המקרה ותמיכה.

מיהם הלקוחות שלכם?

לקוחות שרוצים עבור ההורים שלהם את הכי טוב שיש, אני מוצאת ילדים ובני משפחה שעוטפים את ההורים שלהם וזה מקסים ומרשים בעיניי. יש ילדים שנמצאים ברילוקשיין ומבקשים מנהלת טיפול כאן בארץ אז הם פונים אלינו. התקשרה אליי לפני חצי שנה בת שגרה בארה"ב וההורים גרים בארץ. אמא שלה מאובחנת במחלת ריאות קשה. לא היתה מוכנה לקבל עזרה בבית, ואביה מתקשה כבר בטיפול. נכנסתי לבית שלהם והיום חצי שנה אחרי, איזה שינוי מטורף המשפחה עברה. הבת ככ שמחה שיש מטפלת זרה בבית, יש טיפולים פרארפואיים שמגיעים הביתה, יש קצבת סיעוד מהביטוח הסיעודי, כל כך הרבה דברים שנעשו ועכשיו היא יודעת שהיא יכולה להיות יותר שקטה בביתה.

אחרי שהליווי מסתיים, המשפחות שומרות איתך על קשר?

תראה, נוצר קשר מאוד חם ואני דואגת גם לשמור על קשר אח"כ. כרגע אני בונה מודל שיתן מענה חודשי, סוג של מנוי חודשי, כדי שלמשפחות יהיה מענה גם בשוטף.

מה היית ממליצה לילדים של הורים שעוד לא זקוקים לסיוע?

להבין מה יש להורים, אפילו לבדוק באיזו קופת חולים הם, האם יש ביטוחים סיעודיים? האם יש צוואה? האם יש יפוי כח מתמשך? זה יכול לקדם תהליכים לכשההורים יצטרכו סיוע וטיפול.

כיצד ניתן להגיע אליכם?

ראשית יש לנו אתר שיש בו גם הרבה תכנים בנושא, יש קהילה פעילה בפייסבוק שגם לשם כדאי להצטרף : https://www.facebook.com/groups/867153190685191/?notif_id=1635741351687868&notif_t=groups_member_joined&ref=notif

"קהילת הולדינג עבור בני משפחות הקשישים והסיעודיים", ובמייל: holdingliat@gmail.com.

למידע נוסף על שירותי חברת הולדינג

ליאת כהן מייסדת חברת הולדינג

ליאת כהן
ליאת כהן צילום מיטל בוגנים

 

Share your love
Facebook
Twitter